תמרה (תמר) מרקוביץ'
אללתי ומזונתי
אָלַלְתִּי וּמָזוֹנְתִי
אֶת מְסִלּוֹת גּוּפִי
לִמְקוֹזוֹת מְגֻוָּנִים.
מֻשְׁכַּחְתִּי אֶת פִּטְמַת הַלֵּב
בִּמְחוֹזוֹת זָרִים
לְהִתְקַלֵּס.
יָעַקוֹדְתִּי
כְּאֵשׁ זָרָה
אֶת מַחְבְּרֵי הַלֵּב
לְהִזְדַּבֵּב מְקֻלָּסִים.
וְאֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי,
בָּא.
אָלַלְתִּי וְרוֹקַקְתִּי
אֶתְּפִּי הַשִּׁלֹחַ אֶת הַכּוּס הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם
אֶלְּמַעֲבֶה הַקּוֹלֶס
אֶלְּרֹאשׁ שִׂמְחָתִי
אֶלְּבֶּטֶן שׁוּעָל.
קבורה ראויה
לֹא נֹעַצְתִּי בַּחֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם וְאָז – אָטַמְתִּי לִבִּי לַדָּגִים
שֶׁכִּסּוּ אֶת גּוּפִי הַכָּסוּף.
אוּלַי הַבְּרֵכָה הִיא מַלְכֹּדֶת מָוֶת? רָאִיתִי אַחֵר מְחַרְחֵר בִּסְבַךְ סוּף...
בָּבוּאוֹת שֶׁל עֵצִים מִשְׂתָּרְגִים וְקוֹצִים
נִנְעָצִים בְּעֵינֵי חֲפֵצִים לְהָצִיץ.
יֵשׁ לִי נִיבִים שֶׁצִּמַּחְתִּי לְצַד הַזִּימִים, וּקְרוּמִים
עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בָּאֲגַם
שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁנּוֹלַדְתִּי אִתָּם.
אֲנִי לֹא חוֹמֶסֶת אֶת כָּל הַבָּשָׂר, וְטֶרֶם טְרִיפָה
אֶצְבָּעִי מְגִיפָה אֶת עֵינֵי הַגּוּפָה.
אֲנִי עוֹטֶפֶת אֶת הַמֵּת בַּעֲלֵי חֲבַצֶּלֶת, עַל אַף שֶׁיּוֹתֵר אֲצִילִי
לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ לִמְצוּלוֹת הַמַּיִם
בָּעוֹר הַכָּסוּף שֶׁלִּי.