דן בלומברג
הַחַיִּים עַל פִּי אַגְפָא
וְעֵינַי
כְּמוֹ שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת הַמַּקְרֵן
פּוֹלְטוֹת עָשָׁן צְמִיגִי
שֶׁחוֹרֵק כְּמוֹ בְּגַלְגַּלֵּי-שִׁנַּיִם
אֲנִי מְסוֹבֵב בְּחַדּוּת אֶת הֶגֶה-הַמַּצְלֵמָה
מֵרִים אֶת בַּלַּם-הַצֶּבַע
אַךְ נִזְרָק לְשׁוּלֵי-הָאֵפֶר
צוֹפִים יְקָרִים אָנוּ מִתְנַצְּלִים אֲבָל הַסְּצֵינָה הָאַחֲרוֹנָה נָפְלָה בַּעֲרִיכָה,
שְׂפָתַיִם מָצְצוּ סִיגַרְיָה וְהֵנִיחוּ אוֹתוֹ
בְּתַחְתִּית-הָעֲדָשָׁה
פְּצָצַת תְּאוּרָה
הַמַּצְלֵמָה הִיא חַקְלַאי שִׁכּוֹר
זְרוֹעוֹתֶיהָ מְעַדְּרוֹת אֶת אֲבַק-הַמְּצִיאוּת
מְפַזְּרוֹת גִּזְרֵי-תַּשְׁלִילִים בַּעֲרוּגוֹת
וַאֲנִי,
אֲנִי אֹסֶף דַּחְלִילִים
אֲשֶׁר חָלְמוּ לִהְיוֹת מַלָּחִים
לָכֵן הֵשִׁיתוּ כַּפּוֹת- יְדֵיהֶם
מִצַּד אֶחָד לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאוֹקְיָינוֹס
בְּחַרְטוֹם אוּלַם-הַקּוֹלְנוֹעַ
עַד שֶׁהִיא נִכְבֵּית
נ"ב.
אִם יוֹם אֶחָד יְתַרְגְּמוּ אֶת הַסֶּרֶט הַזֶּה
אֲבַקֵּשׁ שֶׁשּׁוּרַת הַתַּרְגּוּם תִּהְיֶה רַק אַחַת:
''אָבַד לִי נָמֵר בְּקַנְיוֹן עַזְרִיאֵלִי"
