נִימֵי הַיָּם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא | טליה סיידל כהן

​

אוקטובר 30, 2025

 

עִם שַׁחַר, מִתּוֹךְ מִפְתַּן הַגֶּזַע –

תִּינוֹק קְלִפַּת הָאֹרֶן שׁוּב לוֹפֵת אֶת צַוָּארִי.

צָנוּף בְּתוֹךְ נִימַת חָלָב. בְּצֵל כִּלּוֹת

הָאֹרֶז, נָמֵס אֶל הִפּוּכָיו 

אֲשֶׁר בֵּין מַיִם נִבָּטִים.

 

אֲנִי

קָטָן ומִתְפַּזֵּר, פּוֹעֶה עוֹרוֹ בַּחֹשֶׁךְ. 

כְּפִיסֵי עֵצִים. נְסֹרֶת יָם. שָׁתוּל בִּרְסִיסִים.

עוֹרִי נִלְפַּת אֶל נִיעוֹתָיו, בֵּין 

מְחִילוֹת הַחֹרֶף,

מוּשָׁט לֵילָן טָבוּעַ בְּשַׁלֶּכֶת הַצְּלָלִים –

 

בְּתוֹךְ שְׂדֵרוֹת נִימַי הוּא שָׁט, בֵּין תִּינוֹקוֹת כִּלְאַיִם –

יָדָם רַכָּה כַּטֶּלֶף, דַּק נִכְתֶּמֶת עַל עוֹרִי,

פָּנַי הוֹמִים אוֹתוֹת כְּמוֹתָם, קַרְסֹל

קוֹרֵא בִּי הֹלֶם

לִשְׁקֹעַ בְּתוֹךְ האֲדָמָה, בֵּינוֹת 

חַיּוֹת הַכִּיס –

 

בְּפֶה פָּעוּר יָרֵחַ צָף, נָסוֹג יָם הָעַרְבַּיִם

חוֹשֵׂף אִוְשַׁת הַדֶּמֶם בְפָּעֶמֶת צַוָּארִי

פּוֹקַעַת אֶל מַסְכֵּת נִסְתָּר, פְּתִילֵי תְּחִנַּת השֹׁרֶשׁ 

מוּם הַמַּסְתֵם קָטוּם, נִגָּר, נִגְּעֵי

אֵזוֹב לִבִּי.

 

כִּיסִי פָּתוּחַ עַד זוֹב דָּם, שַׁסְתּוֹם גְּרוֹנִי פָּקוּעַ

תּוֹעֶה דַּרְכּוֹ עִם לַיִל בָּעֵצִים הָרְטֻבִּים –

פִּסּוֹת עֻבָּר תָּלוּי עַל מוֹט

מַתֶּכֶת אַט נָמוֹג בִּי,

מִתּוֹךְ תַּרְדֶּמֶת מַיִם מָה סָפוּג הוּא בְּתוֹכִי.

 

קַרְנִית עוֹר הָעֵינַיִם, בַּקָּרִישׁ הַשָּׁט גָּבֹהַּ

הוֹזָה דַּרְכָּהּ אֵלַיִךְ, עֵת פְּרוֹזְדוֹר בֵּית הַחוֹלִים

מוּאָר נֵאוֹן נִקְפָּא

וַאֲחֵרוֹת זָרוֹת בָּאוֹת בּו –

פְּתִיחַת הַוְרִיד אֵלַיִךְ, הֵעָדְרֵךְ בַּחֲדָרִים –

 

אַחַר דְּמָמָה,

נִקְפַּל הָעוֹר

הַפָּג נִרְעַד בַּחֹשֶׁךְ

אִלְּמוּת עֵינָיו שׁוֹקַעַת בַּסְּדִינִים הַמִּתְקַשִּׁים, 

טִיט עֹמֶק הַבְּאֵר מַלְבִּין עֲצָמוֹת מִזְעָר, סְדוּקוֹת הֵן, 

עוֹרוֹ עָנָן נִשְׂרַג, קָלוּשׁ, פּוֹעֵם בִּי

חֲרִישִׁית –

 

מִן הַיְאוֹר, עַל מְסִלּוֹת,

גִּלְמֵי עֵינַי לִפְקֹעַ

עוֹשִׂים דַּרְכָּם בַּגֶּשֶׁם הַהוֹלֵךְ וּמַאֲרִיךְ –

בּרצִיד הָאוֹר מִלּוֹת עָשָׁן

שְׂפָתִי אֵל סף נָסוֹגָה

חַיּוֹת הַכִּיס כּוֹמְסוֹת קוֹלָן 

בְּעֶרֶשׂ הֶעָלִים.