פה נפער | הדר גולן
פֶּה נִפְעַר וְלַהֲקַת עוֹרְבִים נִמְלֶטֶת מִתּוֹכוֹ;
לַמְרוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁירָה כְּבָר נִכְתְּבָה – הִיא עוֹד נִמְתַּחַת.
אֲנִי מְחַלֶּצֶת מְצִיאוּת נוֹסֶפֶת מִבִּטְנִי וְסַכִּין דַּק כִּמְעַט שָׁקוּף מְנַתֵּק אוֹתָהּ מִמֶּנִּי
הַלֵּדָה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם אַבָּא, אִשָּׁה יָלְדָה אִשָּׁה
עַכְשָׁו רֶגַע שֶׁל נַחַת. – בַּחַַנְיוֹן בַּוָּאדִי בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַבַּיִת צָמוּד לַפָּגוֹשׁ זוּג מִתְנַשֵּׁק בְּלַהַט
פֶּה נִפְעַר וְלַהֲקַת עוֹרְבִים נִמְלֶטֶת מִתּוֹכוֹ
כְּשֶׁבָּאתִי לְשַׁחְרֵר אֶת הָאִשָּׁה מִבֵּית הַחוֹלִים שַׁרְשֶׁרֶת מַתֶּכֶת עָבָה נִצְמְדָה לְרַגְּלִי
אֲנִי מְחַלֶּצֶת מְצִיאוּת נוֹסֶפֶת מִבִּטְנִי וְסַכִּין דַּק כִּמְעַט שָׁקוּף מְנַתֵּק אוֹתָהּ מִמֶּנִּי
לֹא נִשְׁאַר בִּי דָּם לָתֵת לְפוֹשֵׁט הַיָּד שֶׁמַּמְתִּין לִי כָּל בֹּקֶר מִחוּץ לְבֵיתִי.
עַכְשָׁו רֶגַע שֶׁל נַחַת – בַּחַנְיוֹן בַּוָּאדִי בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַבַּיִת צָמוּד לַפָּגוֹשׁ זוּג מִתְנַשֵּׁק בְּלַהַט
הַיָּד מְטַיֶּלֶת בִּשְׁטָחִים פְּרָטִיִּים, אֲזוֹרִים מֻכֵּי אָסוֹן, הַשֶּׁמֶשׁ נִכְבֵּית וְנִדְלֶקֶת לְסֵרוּגִין
כְּשֶׁבָּאתִי לְשַׁחְרֵר אֶת הָאִשָּׁה מִבֵּית הַחוֹלִים שַׁרְשֶׁרֶת מַתֶּכֶת עָבָה נִצְמְדָה לְרַגְּלִי
וְעַכְשָׁו רֶגַע שֶׁל נַחַת – בַּחַנְיוֹן בַּוָּאדִי בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַבַּיִת צָמוּד לַפָּגוֹשׁ זוּג מִתְנַשֵּׁק בְּלַהַט
אֲנִי מְחַלֶּצֶת מְצִיאוּת נוֹסֶפֶת מִבִּטְנִי וְסַכִּין דַּק כִּמְעַט שָׁקוּף מְנַתֵּק אוֹתָהּ מִמֶּנִּי
כְּשֶׁבָּאתִי לְשַׁחְרֵר אֶת הָאִשָּׁה מִבֵּית הַחוֹלִים שַׁרְשֶׁרֶת מַתֶּכֶת עָבָה נִצְמְדָה לְרַגְּלִי
פֶּה נִפְעַר וְלַהֲקַת עוֹרְבִים נִמְלֶטֶת מִתּוֹכוֹ
