מולי פלג

​​​

 

אימת השמיים, חרדת האדמה

​

אֲנִי הׇאִיש אֲנִי גַּם הָאִשָּׁה.

תׇּמִיד זוֺנֵחַ, תׇּמִיד בִּנְטִישׇה:

אֵימַת הׇשֶּקֶט, חֶרְדַת הַלְּחִישׇה. 

 

אֲנִי חוֺטֵא, אֲנִי קׇדוֺש.

פַּעַם שֵדִים, פַּעַם שׇדַי:

אֵימַת הׇאֲזִיקִים, חֶרְדַת פִּרְקֵי יָדַי

 

מוֺתִי הַוַּדָּאי, אׇשְרִי שֶבְּסׇפֵק.

רוּחִי הַמִּטַּלְטֶּלֶת

בֵּין מָלֵא לְבֵין רֵיק.

 

חֺם אֱנוֺשִי הוֺפֵךְ לְפֶתַע קַר:

אֵימַת הַמֻּכָּר, חֶרְדַת הַנִּסְתׇּר.

 

נִשְמׇתִי מַעֲלׇה, גּוּפׇתִי מַטָּה.

פֺּה גּוֹוֵעַ רַחַשׁ, שׇם פּוֹצַחַת דְּמׇמׇה:

אֵימַת הַשָּׁמַיִם, חֶרְדַת הׇאֲדׇמׇה.