יואב פלג

 

לַיְלָה טוֹב

 

א. הַצְּפַרְדֵּעַ עוֹלָה 

יְרַקְרַקָּה, נוֹטֶפֶת 

רִיר

וְנוֹזֵל מְמַלֵּא

רֵאוֹתחַדְרֵילֵב  

מְטַפֵּס כְּמוֹ קִיא 

חוֹסֶמֶת כָּל עַיִן פְּתוּחָה,

רַק הַפֶּה הַחִוֵּר 

נִסְדַּק 

עוֹד מְשַׁחְרֵר שְׂרִיטוֹת 

בִּצְוָחָה לֶחָלָל.

 

*

 

הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וְעוֹלֶה, 

לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר 

לְהִתְכַּרְבֵּל בַּקֹּר שֶׁלָּהּ;

אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֵין בְּךָ כּוֹחַ

שֶׁאֵין לְךָ עוֹד מִלִּים לְמִלִּים

שֶׁלִּי 

הֲרֵי בְּיוֹם יוֹם בְּקֹשִׁי הֵד 

יֵשׁ 

לְשִׁרְבּוּשְׂפָתַיִם 

שֶׁלְּךָ.

שָׁנִים אָנוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִים, 

מְשִׁיכַת חֶבֶל הָלוֹךְ וָשׁוֹב

עִם הַחוֹל הַמִּתְמַלֵּא בְּכַפּוֹת רַגְלֵינוּ,

הַמֵּצִיץ מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת.

סוֹגֵר כָּל רִיק,

מַשְׁאִיר לָנוּ צֵל 

לבד.יואב פלג

​

לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ 

בְּרִצְפַּת הַחֶדֶר